היום ה-24 לאתגר 75 הימים
היום החלטתי לצום שוב ל-24 שעות.
יש משהו חדש עבורי בשיח הזה עם הגוף, עם הנפש.
עם הבטן שאומרת "אולי בכל זאת?", "אני רוצה!".
והנפש שמחליטה לעשות זאת בדרכה, או בעצם בדרכי.
18.5 שעות לתוך הצום.
אבל מי סופר...
אתמול כתבתי על חמלה
חמלה עצמית בעיקר
והיום אני רוצה לדבר על אהבה.
הדיבר החשוב ביהדות "ואהבת לרעך כמוך"
מצווה עלינו לאהוב את עצמנו
שכן רק אם נאהב את עצמנו, נוכל להעניק אהבה לאחרים.
כמו שמעיין צונן יכול לתת ממיימיו רק כשהוא מתמלא באופן קבוע.
וכד מלא דבש יכול להעניק ממתיקותו כשהוא מתמלא מחדש.
כך גם אנחנו,
נדיבות היא לדאוג לעצמנו, לצרכים שלנו, למלאות, לאהבה העצמית
כי רק ככה נוכל להעניק.
(מחשבות פילוסופיות על בטן ריקה, עם הסירים של שבת שמפיצים ריח מענג).
Comments